תוכנית הלימודים בלימודי א"י - תשפ"ב
רציונאל
לימודי ארץ ישראל הם תחום לימודים חדש יחסית.
ייחודם של לימודי ארץ ישראל הוא בכך שאין הם מורכבים מדיסציפלינה מדעית אחת העומדת בפני עצמה, אלא משילוב בין דיסציפלינות שונות, ומשום כך ניתן להתייחס אליהם כאל מקצוע בין תחומי.
בשכבת ז' - לימודי ארץ ישראל משלבים נושאים מן המקצועות הבאים:
ארכיאולוגיה, מחשבת ישראל, ספרות, תנ"ך, אמנות, היסטוריה, ביולוגיה, גיאוגרפיה, גיאולוגיה, אקולוגיה, אקטואליה ועוד…
* מן הראוי לציין שלא בכל נושא משולבים כל המקצועות האלה זה בזה.
* על פי דגם "המרכז" - אנו יוצאים מן הנושא ארץ ישראל, פונים לכל אחד מן המקצועות, ומלמדים מתוך מקצועות אלה את החלקים הרלוונטיים לנושא. במילים אחרות - אנו שואלים את עצמנו לאיזה מידע ממקצוע מסוים אנו נזקקים לשם הבהרת הנושא, ואותו בלבד נלמד במסגרת הנושא.
* תוכנית לימודי ארץ ישראל ב"דרור" משלבת את תוכנית הגיאוגרפיה המיועדת לתלמידי חט"ב , תוך ראיית מעגלי זהות: אישית, מקומית/ישובית, אזורית, ארצית ועולמית - שאליהם נחשף התלמיד במסלול חייו.
**בשכבת ח' - אנו מלמדים על כדור הארץ, מיקומו במרחב, תהליכים פנימיים וחיצוניים המתרחשים בכדור הארץ, משאבי טבע והאדם.
ספר הלימוד הוא דו שנתי ונלמד בכיתות ז'-ח': "כדור הארץ סביבה אדם" בהוצאת מט"ח.
מטרות ויעדים
מטרות על
א. לטפח בקרב התלמידים אהבה ותחושת שייכות לארץ, לעם, לחברה ולמדינת ישראל, בראיית הרצף עבר-הווה-עתיד.
ב. היכרות עם כדור הארץ וקידום מודעות לפיתוח בר קיימא ברמה האישית, המקומית, הארצית והעולמית
מטרות כלליות
לגבי הארץ (השדה)
- הכרת הארץ: הנוף, הטבע והאדם;
- פיתוח רצון ויכולת לטייל באופן עצמאי.
- טיפוח הזהות המקומית והאזורית של התלמיד.
- התלמיד ייקח חלק רעיוני ויישומי בפיתוח בר קיימא - שילוב צורכי הפיתוח של החברה עם צורכי שמירת הסביבה.
- מתוך ראיית צורכי האוכלוסייה בדור הזה והן בדורות הבאים.
לגבי העם והמדינה
- הכרת נכסי התרבות ומורשת העם, המפעל הציוני ומדינת ישראל.
- התלמיד יגבש את ה"זהות המקומית" שלו ביחס לאזור מגוריו בכלל ויישובו בפרט.
- לגבי החברה הקרובה והמדינה כחברת-על (חברה)
- טיפוח מארג היחסים בין הפרט לקבוצה ולכיתה;
- חיזוק הנכונות והמוכנות למלא חובות בקהילה ובמדינה
לגבי כדור הארץ
התלמיד יכיר מבנה כדור הארץ, מיקומו בחלל ותופעות הטבע הקיימות בו ויעמוד על שמירת האיזון שבין ניצול אוצרות כדור הארץ לטובתו בהווה לשמירה על מרקם כדור הארץ מתוך דאגה לדורות הבאים
רכישת מיומנויות לימודיות
1. הפקת מידע וניתוחו מתוך מקורות מגוונים: שימוש במפה, קריאת תמונה וקריקטורה, ניתוח סרטים, ניתוח תעודות היסטוריות
2. הבנת התהליך, סיבה ותוצאה;
3. פיתוח חשיבה ביקורתית;
4. עיבוד מידע מרשתות אינפורמציה גלובליות כמו אינטרנט;
5. פיתוח וטיפוח מיומנויות לקריאה יעילה;
6. פיתוח יכולת כתיבה מדעית;
7. הבחנה בין עיקר לטפל;
8. הבחנה בין עובדה לפרשנות;
9. פיתוח טכניקות השוואה;
10. הסקת מסקנות (מגרפים, דיאגרמות ועוד);
11. פיתוח יכולת המשגה והפשטה;
12. פיתוח יכולות ניווט ושדאות;
13. יצירת עניין וגירוי אינטלקטואלי של התלמידים בלימודי ארץ ישראל.
14. הקניית הבנה יסודית של פיתוח בר קיימא (קיימות)
גישות ללימודי ארץ ישראל
לימודי ארץ ישראל נלמדים בגישות שונות:
הגישה הנושאית - על-פי גישה זו נבחר נושא מסוים כפי שהוא מתבטא על פני המרחב כולו לאורך זמן, כגון:
ארכיאולוגיה, "טבע זה יופי", המים וכיו"ב;
הגישה הרגיונאלית - הכרת חבלי הארץ. המושג 'רגיו' – חבל, הוא מושג אינטגרטיבי) משלב) בתחום הדעת
הגיאוגרפי;
הגישה הכרונולוגית - תכנית שהציר שלה עובר לאורך התקופות השונות בתולדותיה של ארץ-ישראל.
בלימודי ארץ-ישראל אנו עוסקים ביחסי הגומלין שבין כלל מרכיבי החבל, הן בימינו והן בעבר, ושואפים לקבל מידע
הקשור לשטח מכל תחום שהוא. עם זאת, ברור שלא נוכל להקיף את על הנושאים, ולכן תתמקד הצגת כל אזור
בעניינים מרכזיים האופייניים לו.