עידן הדינוזאורים

תקופת הקריטקון

תקופת הקריטקון מציינת את השלב השלישי העידן המזוזואי ואת שיא עידן הדינוזאורים. במהלך תקופה זו היבשות זזו והתרחקו זו מזו ליבשות המוכרות לנו כיום, ולוחות כדור הארץ דחפו כלפי מעלה את הרי הרוקי ורכסים אחרים. האקלים באזורי קן המשווה נותר חם אך יבש יותר והיערות הידלדלו. במקומות אחרים החלו להסתמן עונות שנה מובהקות יותר ובתך כך החלו להופיע גם צמחי פרחים. עתה היבשות היו מנותקות זו מזו, ועלי החיים החלו להתפתח בנפרד אלה מאלה. זו כנראה הסיבה לכך שבסוף תקופת הקריטקון הופיעו יותר מאי פעם, מינים חדשים רבים.

הצומח:

צמחים טיפוסיים לעידן המזוזואי כמו ציקדואידים , גינקו, עצי מחט ושרכים עדיין שלטו ביבשות בתחילת תקופת הקריטקון. במקביל החלו להופיע צמחי פרחים קטנים ( מכוסי זרע). עם התפשטות צמחייה שופעת זו מהאיזורים הטרופיים אל האיזורים הקרים יותר, התפתח חלק ממנה לשיחים ולעצים קטנים. בסוף תקופת הקריטקון החלו לדחוק עצים כמו אלון, אגוז, אדר ועוד, את עצי המחט שהיו מצויים עדיין בשפע.

החי ביבשה:

בתקופת הקריטקון שינו היונקים את צורתם במהירות ונחשים התפתחו מלטאות אך הדינוזאורים עדיין שלטו בממלכת החי ביבשה. משפחות חדשות של אורניתישים אוכלי צמחים היו מצויידים בשיניים ולסתות שהתאימו ללעיסת צמחי הפרחים החדשים. גם האנקילוזאורים הקטנים ובעלי השיריון התרבו, אך אוכלוסיית הסטגוזאורים החלה להדלדל. אוכלוסיית הזאורופודים ארוכי הצוואר הצטמצמה ביבשות הצפוניות אך ביבשות הדרומיות עדיין נותרו הרוב. מגוון אוכלוסיית התרופודים נע בין אורניתומימידים דמויי הציפור ועד לאוכלי הבשר הגדולים עלי אדמות – הטירנוזאורידים.

החי באוויר:

בתקופת הקריטקון כללה אוכלוסיית בעלי הכנפיים מגוון מעופפים החל מזעירים כמו העש הזעיר והדבורה החברותית וכלה בחיות הגדולות ביותר שעפו אי פעם – פטרוזאורים ענקיים. עם הפטרוזאורים הגדולים נמנה גם הפטרנודון. ממצאים שהתפרסמו בשנות התשעים מראים כי גם אוכלוסיית העופות התגוונה.

החי במים:

חיות המים בתקופת הקריטקון כללו את קרובי משפחתם הענקיים של החולייתנים החיים בימינו. המינים הגדולים ביותר שחיו במים מתוקים היו תנינים והקמפוזאורוס דמוי התנין, וצב הים ארכלון שהיה גדול יותר מצב חסר השיריון של ימינו. המוזזאורוס לטאת הים בעלת גפי הסנפירים ששחתה בתנועות גליות והגיעה לאורך של 10 מטרים. במהלך תקופה זו נכחדו האיכתיוזאורים.