מיתולוגיה יוונית
פגסוס במיתולוגיה היוונית, פגסוס היה סוס מכונף, בנם של הגורגונה מדוזה ואל הימים והסוסים פוסידון וסמל לחיי אלמוות..
קיימות מספר גרסאות המתייחסות ללידתו הפלאית של פגסוס. לדברי גרסה אחת, פגסוס ואחיו הענק כריסאור בקעו חיים מתוך צווארה השחוט של מדוזה שנקטלה על ידי הגיבור הידוע פרסאוס, בדומה ללידתה של אתנה מראשו של אביה זאוס. לדברי גרסה אחרת, הם נולדו מן האדמה שנתערבבה בדמה של מדוזה
בלרופון ריסנו בעזרת מתג זהב שקיבל מאתנה. כשהוא רכוב על גבו של פגסוס הרג בלרופון את המפלצת כימרה, הכניע את בני סולימי וניצח את האמזונות. בעקבות הצלחותיו ביקש בלרופון להגיע אל האולימפוס ולחיות בין האלים, דבר שעורר עליו את חמתם. פגסוס סרב לטיסה זו והשליך מעליו את רוכבו. לדברי גרסה אחרת השליך פגסוס את בלרופון כאשר זה ביקש לרכוב אל השמש. עם זאת, פגסוס עצמו הגיע אל האולימפוס, חי שם באורוות בין סוסיו של זאוס ואף הוליד משפחת סוסים מכונפים.br הסיודוס קישר את שמו של פגסוס עם המילה היוונית ל"מעיין". ואמנם, בכל מקום בו הוא רקע בפרסותיו על הקרקע, מעיין שופע פרץ. כך נוצר המעיין המקודש היפוקרנה על הר המוזות הליקון.
פגסוס מופיע גם בספרות הפנטזיה כמו בסיפורי רומח הדרקון. הוא מתואר לרוב כיצור חיובי שאוהב לעזור אך קנאי לפרטיותו ולטריטוריה שלו.
נכתב ע"י מיכל ריינברג