מכתבים מהשנה הראשונה

	ספיר הייתה החברה הכי טובה שלי ושל מעין ושל הילה ותמיד היינו ישנות אחת אצל השנייה אני זוכרת שלפני שנה אמא שלי אמרה לי לרדת למטה והיא אמרה לי שספיר נהרגה ואז עליתי למעלה לחדר שלי והתחלתי לבכות.ובאותו יום ספיר לא הייתה בכיתה כי היא הלכה עם אמא שלה לעבודה ומתי שהתחילו לתלות את המודעות אני ומעין התחלנו לתלוש את כל המודעות. באהבה רעות אייש
	לפני כשנה איבדנו חברה יקרה וטובת לב שנהרגה בתאונת-דרכים כל הכיתה אומרת למה למה זה קרה ואני נזכרת ואומרת איך זה קרה. הילה זכריה.
	ביתך ספיר הייתה חברה נפלאה ואהבתי אותה מאד, נורא הצטערתי ששמעתי מה קרה והייתי עצובה מאדאני מקווה שבהמשך נידע לזכורשהיא במקום טוב יותר ושהיא תמיד בליבנו. למרות שכל מה שנשאר ממנה זה רק זיכרונות עצובים. בצער רב. אלה ש

עברה שנה מאז לכתך מאתנו"
הגעגועים והעצב מציפים את כולנו
נלקחת מאיתנו בדמי ימייך ואנחנו נותרנו לבכות אחרייך
בלכתך השארת חלל ריק ונותר לנו רק על הזיכרונות להתרפק
והזיכרונות הם רבים וכואבים
ספיר-שמך כל כך הלם אותך
יקרה, יפה ונוצצת כל כך
תמיד היית עם חיוך חם ונעים
עזרת לכולם והסברת פנים
את טוב לבך לעולם לא נשכח
ואיך שרקדת ושרת יפה כל כך
שפעת מלוא חופניים אהבה
וידעת להעניק אותה לכל הסביבה
את הציורים והמכתבים ששלחת לי לא אשכח
ואיך שהיית אהובה ואהודה על הסובבים אותך
לא אשכח גם את היום החמישי האיום
שבו הלכת מאיתנו לפתע פתאום
נותרנו אני מורתך וחברייך המומים וכואבים
ואת מותך עדיין איננו קולטים
אבל בדבר אחד כולנו בטוחים-
שאותך,ספיר, נזכור לעולמים"

---

	לספיר. אני זוכרת שלפני כמה ימים היה ברדיו השיר: חלום יפה ואמיתי ואני התחלתי לבכות.מיכל
	ספיר הייתה אחת מהחברות הכי טובות שלי. היא הייתה ילדה מאד מאד נדיבה ותמיד רצתה להחליף עם ילדות דברים שלה אם למישהו היה חסר משהו היא הייתה נותנת לו מה שחסר לו ואני מאד מאד עצובה.עמית שחטר