טו בשבט

טו בשבט הוא חג חקלאי, המציין את התקופה שבה מתחיל המעבר בין החורף לאביב.

התאריך הזה קבע אילו פירות שייכים לשנה הקודמת,

ואילו שייכים לשנה החדשה.

ולפי זה נקבעים המיסים שהפרישו החקלאים מהיבולים עבור הכוהנים, והלויים.

במאה ה-16 החל בחלק מעדות ישראל המנהג לקיים סדר טו בשבט,

ולאכול פירות מארץ ישראל.

לעיתים גם יבשים, מתוך רצון לשמור על קשר עם המולדת הרחוקה.

אבל בגולה ולפני ימי הציונות, היה חג זה משני בחשיבותו.

ואנשי הישוב היהודי בארץ הפכו אותו לחג ארץ ישראלי מרכזי.

עבודת האדמה ונטיעת העצים הפכו ללב ליבו של החג,

כביטוי להשתרשות באדמת הארץ.

טו בשבט, הוא חג אהבת האדמה, המדינה, החיים והשורשים.

זה הוא חג של שמחה ואושר, הערכה של החיים.

אנחנו היום חוגגים את האדמה ומודים על התרומה שלה אלינו.

תודה על המדינה שאת מאפשרת לנו להרים,

על העצים שאת בונה שנותנים לנו אוויר לנשימה,

ועל קרקע שנותנת לנו שורשים ומגדלת אותנו.

שורשים שנבנים באדמה, בונים את עצמם ומתחזקים.

ואולי לא רק באדמה יש שורשים כאלה, אלה גם פה על פני השטח.

אז טו בשבט זהו גם חג לומר תודה לבסיס שמייצב אותנו ומגדל אותנו.

  תודה לסבא וסבתא ולהורים נהדרים שגידלו ותמכו כמו השורשים של העץ.

שנתנו ודאגו כמו הגזע.

ושטפחו כמו הפרחים היפים, והביאו אותנו עד לפה לאדמה הזאת,

לאדמה הכל כך יקרת ערך שמלאה בשנים של היסטוריה.

טו בשבט שמח משכבת יא.

מאחלים לכל תלמידי ומורי בית ספר דרור חג שמח.