14.9.2020 - איבחון חולה קורונה ב"דרור" וכניסה לבידוד

"ישראל עוצרת 2018" - נאום מנהלת חטיבה עליונה, קרן אדרי

ישראל עוצרת נאום 2018

קישור לאלבום - סיום הפעילות

תלמידים יקרים,

בכל שנה, ביום הזה אנו עוצרים את שיגרת היום יום, נזכרים, מלמדים, מחנכים ונלחמים למען החיים. בבואי לכתוב את הנאום, נכנסתי לנתוני הלישכה המרכזית לסטטיסיקה, וכך נכתב שם:

בין החודשים ינואר-ספטמבר 2018 , נרשמו על ידי משטרת ישראל 9,008 תאונות דרכים עם נפגעים, מהן 202 תאונות קטלניות ו-1,247 תאונות עם פצועים קשה. בתאונות אלו נפגעו 16,679 איש, מהם 213 הרוגים ו-1,419 פצועים קשה.

בהמשך יש השוואת בין השנים, השוואות בין אזורים בארץ והמון נתונים אך כשמתרחש אסון על הכביש, עולם מלא נעלם ברגע אחד, כל מי שאהב אותו נעלם. נשים, ילדים, הורים, המשפחה והחברים.

רק בשבועיים האחרונים, כביש אחד במדינה הפך להיות בכותרות ולא מהסיבה הטובה, שתי משפחות שלמות קיפחו את חייהם בכביש מספר 90.

לפני כחודש, הזדעזענו כולנו מתאונת האופניים החשמליים שקרתה בתל אביב.

וכך, בכל יום שומעים על עוד ועוד תאונות, עוד משפחות שלמות שנהרסות והקטל בדרכים הופך להיות המלחמה של כולנו, כל יום, כל הזמן. אין כאן הפסקת אש, אין הסכמים בין מדינות אין שיגרה רגועה. יש נתונים, יש ססטיסטיקה ויש  חללים גדולים שנפערים בלב משפחה ובלב אומה. חללים שכאשר הם נפערים, דבר לא יכול לכסותם לעולם.

עלינו לחיות בתוך מציאות של מאבק. מאבק בעצמנו בתרבות הSMS, מאבק בעצמנו ביכולת לנהוג בשלווה וללא מסיחים, המאבק באלכוהול, המאבק לחבוש קסדה, המאבק לנהוג כשאנו עירניים ולא עייפים. עלינו להמשיך ולהיאבק, להמשיך ולחנך, להמשיך ולהעלות זאת למודעות ולא רק היום.

אך אם כבר עוצרים היום מעיסוקנו היומיומיים אז בואו נחשוב: מה מטרתה של שגרת בית הספר בה נמשיך בעוד רגע? מה תכלית הלמידה? למה מתקיימים השיעורים? הדבר הראשון אליו אנו מחנכים הוא ערך החיים. זו המטרה הראשונה במעלה עוד מראשית האנושות, כבר בתקופת התנ"ך וגם בתקופות אפילות בהיסטוריה היהודית – קדושת החיים - שמירה על ביטחון אישי ושלמות הגוף והנפש. ללא שמירה על עצמנו וזולתנו, אין ערך לכל הנלמד כאן.

אני קוראת לכולנו, גם מחר ומחרתיים, גם כשישראל לא עוצרת, כשישראל נכנסת לשיגרה להתאמץ ולשמור על עצמנו. על חיינו. לקדש את החיים. זה הערך והמסר הראשון אותו אני בשם כל קהילת מורי ועובדי דרור" מבקשת להעביר.

תודה גדולה לכל השותפים שלנו לדרך: לעמותת אור ירוק שהפכה את הערך למעש ופועלת ללא ליאות למען הפסקת הקטל בדרכים, לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, למועצות, למינהל לחינוך התיישבותי שחרט על דגלו את שיעורי התעבורה, ובמיוחד לך דורית שהפכת את הנושא הכל כך חשוב הזה לחלק משיגרת חיינו כאן בבית הספר. ואת עושה זאת באופן מעורר הערכה.

בברכת יום מלמד, מעשיר ובעיקר יום וימים ללא נפגעים.

קרן אדרי, מנהלת חטיבה עליונה "דרור"